Sefer HaNer Eiruvin 34b – ספר הנר ערובין לד:‏ – Shas HaMeforash

פְּשִׁיטָא רה״ירְשׁוּת הַיָּחִיד עוֹלָה עַד לָרָקִיעַ וְכִי הֵיכִי דְּסָלְקָא לְעֵיל ה״נהָכִי נָמֵי דְּנָחֲתָא לְתַחַת וְאֶלָּא דְּקָאֵי בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. דְּנִתְכַּוֵּון לִשְׁבּוֹת הֵיכָא אִי לְמַעְלָה הוּא בְּמָקוֹם אֶחָד וְעֵירוּבוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר הוּא אִי לְמַטָּה פְּשִׁיטָא הוּא וְעֵירוּבוֹ בִּמְקוֹם אֶחָד. לָא צְרִיכָא דְּקָאֵי בְּכַרְמְלִית וְנִתְכַּוֵּון לִשְׁבּוֹת לְמַעְלָה וְרַבִּי הִיא דְּאָמַר כׇּל דָּבָר שֶׁהוּא מִשּׁוּם שְׁבוּת לֹא גָּזְרוּ עָלָיו בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת.: מתני׳מַתְנִיתִין: ^אנְתָנוֹ בְּרֹאשׁ הַקָּנֶה אוֹ בְּרֹאשׁ הַקּוּנְדָּס בִּזְמַן שֶׁהוּא תָּלוּשׁ וְנָעוּץ אֲפִילּוּ גָּבוֹהַּ ק׳מֵאָה אַמָּה הֲרֵי זֶה עֵירוּב.: גמ׳גְּמָרָא: רָמֵי לֵיהּ רַב אַדָּא בַּר מַתְנָא לְרָבָא תָּלוּשׁ וְנָעוּץ אִין לֹא תָּלוּשׁ וְנָעוּץ לָא מַנִּי רַבָּנַן הִיא דְּאָמְרִי כׇּל דָּבָר שֶׁהוּא מִשּׁוּם שְׁבוּת גָּזְרוּ עָלָיו בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת וְהָא אָמְרַתְּ רֵישָׁא רַבִּי רֵישָׁא רַבִּי וְסֵיפָא רַבָּנַן. א״לאֲמַר לֵיהּ כְּבָר רָמֵי לֵיהּ רָמֵי בַּר חָמָא לְרַב חִסְדָּא וְשַׁנִּי לֵיהּ רֵישָׁא רַבִּי וְסֵיפָא רַבָּנַן. רָבִינָא אָמַר כּוּלָּהּ רַבִּי הִיא וְסֵיפָא ^בגְּזֵירָה שֶׁמָּא יִקְטוֹם.: הָהוּא פּוּלְמוּסָא דַּאֲתָא לִנְהַרְדְּעָא אֲמַר לְהוּ רַב נַחְמָן פּוּקוּ עֲבִידוּ כְּבוּשֵׁי כַּבְשֵׁי בְּאַגְמָא וּלְמָחָר נֵיזִיל וְנִיתֵּיב עִלָּוַיְהוּ. אֵיתִיבֵיהּ רָמֵי בַּר חָמָא לְרַב נַחְמָן וְאָמְרִי לַהּ רַב עוּקְבָא בַּר אַבָּא לְרַב נַחְמָן תָּלוּשׁ וְנָעוּץ אִין לֹא תָּלוּשׁ וְלֹא נָעוּץ לָא. א״לאֲמַר לֵיהּ הָתָם בְּעוּזְרָדִין וּמְנָא תֵּימְרָא דְּשָׁנֵי לַן בֵּין עוּזְרָדִין לְשֶׁאֵין עוּזְרָדִין דְּתַנְיָא ^גהַקָּנִין וְהָאֲטָדִין וְהַהִגִּין מִין אִילָן הֵן וְאֵינָן כִּלְאַיִם בַּכֶּרֶם וְתַנְיָא אִידַּךְ הַקָּנִים וְהַקִּידָן וְהָאוּרְבָּנִין מִין יָרָק הֵן וְהֵן כִּלְאַיִם בַּכֶּרֶם קַשְׁיָא אַהֲדָדֵי. אֶלָּא ש״משְׁמַע מִינַּהּ כָּאן בְּעוּזְרָדִין כָּאן בְּשֶׁאֵין עוּזְרָדִין ש״משְׁמַע מִינַּהּ. וְקִידָּה מִין יָרָק הוּא וְהָתְנַן אֵין מַרְכִּיבִין פֵּגָם ע״געַל גַּבֵּי קִידָּה לְבָנָה מִפְּנֵי שֶׁהוּא יָרָק בְּאִילָן אָמַר רַב פָּפָּא קִידָּה לְחוּד וְקִידָּה לְבָנָה לְחוּד.: מתני׳מַתְנִיתִין: נְתָנוֹ בְּמִגְדָּל וְאָבַד הַמַּפְתֵּחַ הֲרֵי זֶה עֵירוּב ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁהַמַּפְתֵּחַ בִּמְקוֹמוֹ אֵינוֹ עֵירוּב.: גמ׳גְּמָרָא: וְאַמַּאי הוּא בְּמָקוֹם אֶחָד וְעֵירוּבוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר הוּא. רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ הָכָא בְּמִגְדָּל שֶׁל לְבֵנִים עָסְקִינַן ור״מוְרַבִּי מֵאִיר הִיא דְּאָמַר פּוֹחֵת לְכַתְּחִילָּה וְנוֹטֵל דִּתְנַן ^דבַּיִת שֶׁמִּילְּאָהוּ פֵּירוֹת סָתוּם וְנִפְחַת נוֹטֵל מִמְּקוֹם הַפְּחָת ר׳רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר פּוֹחֵת וְנוֹטֵל לְכַתְּחִילָּה. וְהָאָמַר רַב נַחְמָן בַּר אַדָּא אָמַר שְׁמוּאֵל בְּאַוֵּירָא דְלִיבְנֵי הָכָא נָמֵי בַּאֲוֵירָא דְלִיבְנֵי. וְהָא אָמַר רַבִּי זֵירָא בי״טבְּיוֹם טוֹב אָמְרוּ אֲבָל לֹא בְּשַׁבָּת ה״נהָכָא נָמֵי בי״טבְּיוֹם טוֹב. אִי הָכִי הַיְינוּ דְּקָתָנֵי עֲלַהּ ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אִם בָּעִיר אָבַד עֵירוּבוֹ עֵירוּב וְאִם בַּשָּׂדֶה אָבַד אֵין עֵירוּבוֹ עֵירוּב וְאִי בְּיוֹם טוֹב מָה לִי עִיר מָה לִי שָׂדֶהמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות עירובין ו׳:י׳
טור אורח חיים ת״ט:ג׳
שולחן ערוך אורח חיים ת״ט:ג׳

^ב רמב״ם הלכות עירובין ו׳:י׳
טור אורח חיים ת״ט:ג׳
שולחן ערוך אורח חיים ת״ט:ג׳

^ג רמב״ם הלכות כלאים ה׳:י״ט

^ד רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ב׳:ט׳
טור אורח חיים תקי״ח:ט׳
שולחן ערוך אורח חיים תקי״ח:ט׳

[לד, ב, רי״ף שם] נתנו¹ בראש הקנה או בראש הקנתוס², פיר׳ רמז״ל³ קנתוס קצ׳יב דקיק (לפנינו: רקיק) תעמל מנה אל ארמאח (לפנינו נוסף: ואסם אלרמח קונדס וקונדס וקונתס סוי) ולכון (לפנינו: פלכון) אל קנה ואל קנתוס (לפנינו: ואלקונתס) רקיקאן (לפנינו: רקיקין) וליס פיהא ארבעה על ארבעה צארת מקום פטור, פל דלך אדא נתכון לשבות ברשות הרבים (וגעל) יגעל פיהא עירוב ואפי׳ (לפנינו: עירובו אפילו) למעלה ממאה אמה הרי זה עירוב לאנה ימכנה מה בינוה (לפנינו: ימכנה תנזילה) ולו פי אל סבת׳. [לד, ב, רי״ף שם] נתנו⁴ במגדל כו׳ כ׳זאנה⁵ ר׳ אליעזר אומ׳ וכו׳.באדיבות המכון התורני אור עציון, מהדורת הרב שלום קליין (כל הזכויות שמורות למו"ל)

הערות

¹ כ״ה במשניות ובמשניות שברי״ף. ולפנינו, משנה בפנ״ע.

² כעין הגי׳ ברי״ף כ״י נ״י וד״ק (׳קנטס׳) ופיה״מ לרמב״ם ׳קונתס׳ (ראה ההע׳ הבאה). ולפנינו בגמ׳: ׳קונדס׳ וברי״ף: ׳קונדוס׳ (וראה דק״ס).

³ תרגום (של הרב קאפח): וקונתס הוא זמורה דקה שעושין ממנה רמחים (ושם הרומח קונדס, וקונדס כמו קונתס). ומפני שהקנה והקונתס דקין ואין בהן ארבעה על ארבעה נעשו מקום פטור, ולפיכך אם נתכון לשבות ברשות הרבים ונתן בהם ערובו אפילו למעלה ממאה אמה הרי זה עירוב, לפי שאפשר לו להורידו ואפילו בשבת.

⁴ כ״ה במשניות ובמשניות שברי״ף. ולפנינו, משנה בפנ״ע.

⁵ ל׳ הרמב״ם בפיה״מ: ׳הו אלכ׳זאנה׳, שפי׳: ׳הוא ארון׳.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון